מה אפשר לעשות עם כספי פיצויים בפרישה?

ראשית, צריך להפריד בין פיצויים פטורים לחייבים.

נוסחת החישוב המדויקת לקביעת הסכום הפטור היא הנמוך מבין השניים

1. השכר האחרון של העובד (ברוטו) מוכפל ב-1.5, כפול מספר שנות הוותק.

2. תקרת המקסימום בחוק 13,750 (לפי שנת 2026) כפול מספר שנות הוותק.

ואז נקבל סכום של פיצויים פטורים וסכום של חייבים.

מה ניתן לעשות עם הפיצויים?

אופציה ראשונה – רצף קצבה.

השארת כספי הפיצויים בקופה לצורך קבלת קצבה בעתיד. בחירה זו אינה פוגעת בפטור העתידי על הקצבה בגין משיכת פיצויים פטורים, ועשויה להגדיל את הפנסיה החודשית.

אופציה שנייה – לפדות כסכום חד פעמי, כאשר פיצויים פטורים הם כמובן פטורים ממס.

חשוב לציין שכאשר פודים פיצויים פטורים, סכום המענקים הפטורים מוכפל במקדם 1.35. ולכן משיכה של 100,000 ₪ פיצויים פטורים מקטינה את יתרת ההון הפטור ב-135,000 ₪. ולכן רצוי לבצע רצף קצבה בפיצויים פטורים.

לעומתם, פיצויים החייבים במס, ניתן לפדות לפי מס שולי, ואפשר גם לבצע פריסת מס.

כאשר יש שני סוגי פריסה:

פריסה לאחור:

חלוקת המענק החייב במס על פני עד 6 שנות מס שקדמו לשנת הפרישה (כולל שנת הפרישה), בתנאי שהיו הכנסות בשנים אלו

2. פריסה קדימה

חלוקת המענק החייב במס על פני שנות מס עתידיות.

• ניתן לקבל שנת פריסה אחת לכל 4 שנות עבודה אצל אותו מעסיק.
• מקסימום 6 שנות פריסה.

לדוגמה:

עובד פרש בגיל 67 וקיבל פיצויים ומענקי פרישה בסך של 300,000 ₪.

לאחר ניצול הפטור נותרו 120,000 ₪ חייבים במס.

אם עבד 24 שנים אצל המעסיק:

• זכאי ל-6 שנות פריסה (24 ÷ 4 = 6).
• ה-120,000 ₪ יחולקו לצורכי חישוב המס ל-20,000 ₪ לשנה.

לסיכום, לפני משיכת פיצויים בפרישה מומלץ לבצע בדיקה של ההשפעה על קיבוע הזכויות והפטור העתידי ממס.